<h1>ראבי"ה סימן אלף כ"ו</h1>
<h2>דף נד:</h2>
בפרק בתרא דסוכה גרסינן איברי(ם) תמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח ושל ראשי חדשים ניתנין תחת כרכוב המזבח מלמטה. ובסוף שקלים (פ"ח מ"ח) גרסינן איברי תמידין ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב ושל ראשי חדשים על כרכוב המזבח מלמעלה. והא דאמרינן בפרק בתרא דסוכה איברי תמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב ושל ראשי חדשים על כרכוב המזבח מלמעלה. בתוספות דסוכה היפך רבנו יב"א הגירסא אחר לשון משנת שקלים ואומר דמשובשת היא. ולי נראה דההיא דסוכה מיירי בתמיד של שחר, וההיא ניתנין למזרח הכבש. והיינו דתני' בההיא ושל מוספין ניתנין מחצי כבש ולמטה למערב, פירוש למערבו של התמיד של השחר, כלומר באמצע הכבש. ובמסכת' שקלים מיירי בתמיד של בין הערביים שהיו נותנין לצד מערב הכבש, והיינו דקתני ושל מוספין מחצי הכבש ולמטה למזרח, פירוש למזרחו של תמיד בין הערביים. שמקום המוספין היה באמצע. אל תתמה מה עניין מוספין שקודמין, אצל תמיד של בין הערביים, שהרי מוספין קריבין כל היום ופעמים שמונחין על הכבש בשעה שמניחין איברי תמיד הערב, כי לא היה שהות ביניהם כל כך כדמוכח בפרק תמיד נשחט (נ"ח ע"א) שזה היה בשש וזה היה בשש ומחצה, הילכך כי מאחרי למוספין להקריב ומנחי אכבש עד שעת הנחת איברי התמיד, הם במזרח התמיד. וסימני' דמזרח ומערב דנקט, אתמיד קאי. והיינו דקתני ושל ראשי חדשים על כרכוב המזבח (מלמעלה) [מלמעלן] גרסי ולא מלמעלה. ופי' הכי הוא על פי בסמוך כלומר מלמעלן של שאר המוספין דהם בתחתית הכבש, ושל ראשי חדשים בעליונן. דהאי למעלן אאיברים קאי, דאי אכרכוב קאי הוה ליה למימר מלמעלה ולא מלמעלן. והשתא אית לן לפרושי ההוא דסוכה דגרסינן תחת כרכוב המזבח מלמטה, דההוא למטה אכרכוב קאי. פירוש על הכבש היה נותנן שהי' מכוין אצלו כרכוב המזבח ולמטה מן הכרכוב היה מקום הכבש שהיו מונחין עליו אברים. ומיהו מלמעלן למקום אברי שאר המוספין ותמידין היו מונחין על גבי הכבש משום הכירא שהוקבע ר"ח. ומה שתמיד של שחר היה במזרחו של כבש ושל בין הערביים במערבו, היינו טעמא דתנן (פ"ג) [פ"ד] דתמיד [תמיד] של שחר היה נשחט על קרן צפונית מזרחית ותמיד של בין הערביים על קרן צפונית מערבית ומפרש רב חסדא (שם ל"א ע"ב) (אמר) דאמר קרא שנים ליום נגד היום וכו', והילכך של שחר לאחר שחיטה היה מוליך למזרח הכבש שהוא קרוב לו לצד צפונית מזרחית וכן של בין הערביים למערב. ובסוף אותו פרק (שם) גרסינן הלכו (ונחתם) [ונתנום] מחצי כבש ולמטה במערבו. כמו שכתוב בשקלים. וכי מעיינת במסכת' תמיד לכאורה היה משמע דבתמיד השחר היה מיירי, אך לפי דעתי בתמיד הערב צריך לפרשו.
